TPM
TPM היא שיטה שמקורה ביפן ופותחה בשנת 1971 כשיטה ליצירת זמינות מכונת משופרת באמצעות ניצול טוב יותר של משאבי תחזוקה והייצור. המסע של טויוטה התחיל עוד בשנת 1934 כאשר עברה מטקסטיל לייצור המכונית הראשונה שלה. מייסד טויוטה, החליט להפסיק את התיקון של מוצרים באיכות ירודה על ידי לימוד אינטנסיבי של כל שלב של בתהליך. בשנת 1936, כאשר טויוטה זכתה בחוזה המשאית הראשונה שלה עם הממשלה היפנית, התהליכים שלו נפגע נתגלו בעיות חדשות והוא פיתח את "Kaizen "צוותי שיפור שנועדו לשפר את התהליך הייצור והמוצר.
הבעיה של הפסד כרוני, דרך אחת לחשוב על TPM היא "מניעת הידרדרות": הידרדרות היא מה שקורה באופן טבעי בכל דבר שאינו "מטופל". מסיבה זו אנשים רבים מתייחסים ל- TPM כמו "ייצור פרודוקטיבי בסך הכל" או "תהליך ניהול כולל". יישום TPM פירושו יישום גישה שלמעשה נועדה לזהות בעיות מוקדם ככל האפשר כדי למנוע בעיות לפני המופע. בסיס הרעיון הוא "שגיאה אפס, אפס תקלות הקשורות לתקלה במכונה, לתאונת עבודה כך שהתוצאה היא אפס אובדן ".
בהגדרה זו מפעילי המכונה מוכשרים ומסוגלים להבין את המכונות ,לזהות בעיות פוטנציאליות, למנוע אותם לפני שהם יכולים להשפיע הייצור ובכך, להפחית את זמני ההשבתה להפחית את עלויות הייצור
מערכת הייצור שפיתחה טויוטה היא לא רק כללים וטכניקות, היא תרבות שבה האנשים הם שמעוררים רוח חיים במערכת. דרכה של טיוטה דורשת את מעורבותם של העובדים. המערכת נועדה לספק לאנשים כלים לשפר את עבודתם והיא תלויה באנשים. מפעילי המכונות מעורבים מידי יום בזיהוי הבעיות, בפתרון הבעיות וביצוע שיפורים במערכות ובתהליכי הייצור והפיתוח.